האשמות היסטוריות הדדיות אינן צריכות להפוך למחסום אינסופי בפני פיוס בין ארמניה לאזרבייג׳ן. עם זאת, אי אפשר לדון בעבר בלי להכיר בסבלם של בני האדם משני צדי הסכסוך.
לפי דיווח וסטי באקו, על כך שוחחו מדען המדינה האזרבייג׳ני זרדוּשט אליזאדה ופעיל זכויות האדם הארמני ורדן הרוטיוניאן בתוכנית ״הנושא האקטואלי״ של Pressclubs TV.
להערכת אליזאדה, תהליך הסדר השלום מתקדם, אך מלווה בנסיגות ובליבוי מחודש של רגשות הציבור. אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר אמון: עמים שחיו בעבר זה לצד זה התרגלו לראות זה בזה אויבים.
״הסכסוך הזה הפך אותנו לזרים, והפכנו לגיהינום זה עבור זה״, אמר.
לדעתו, יידרש זמן להתגבר על הניכור. ואולם חזרה מתמדת להאשמות הדדיות עלולה לקבע את העוינות גם לאחר הפסקת הלחימה.
התנצלות אינה מחליפה הכרה באחריות העצמית
הדרישות להתנצלות מהצד הארמני עוררו דיון נפרד. אליזאדה ציין כי קריאות כאלה נשמעו באזרבייג׳ן גם לפני מלחמת 2020.
להערכתו, הדרישה שהשכן יביע חרטה נעשית מסוכנת כאשר היא נתפסת כפטור מבחינת מעשי הצד שלך. הוא קרא להכיר בפשעים שביצעו משתתפי הסכסוך ולדון בדרכים למנוע את הישנותם.
הרוטיוניאן הביע מנגד חשש כי הדרישות להתנצלות, לצד תנאים מדיניים נוספים, עלולות לדחות את חתימת הסכם השלום. הוא קשר זאת לשאיפה אפשרית של באקו להשיג ויתורים נוספים מירוואן. זו הערכתו של פעיל זכויות האדם.
עם זאת, הרוטיוניאן לא שלל אפשרות של התנצלויות הדדיות. התנגדותו נגעה לגישה חד־צדדית המכירה בכאבו של עם אחד בלבד.
המחלוקת על העבר נותרה גם בין המשתתפים
אף שעמדותיהם בנושא הפיוס קרובות, השניים נחלקו בהערכת יציאת האזרבייג׳נים מארמניה.
הרוטיוניאן טען כי עזבו את הרפובליקה ללא פוגרומים. אליזאדה חלק על כך במפורש והצביע על אלימות, הכאות והרג. במקביל הכיר מדען המדינה האזרבייג׳ני בפוגרומים נגד ארמנים בסומגאיט, בבאקו ובגנג׳ה, וביקר ניסיונות להימנע מהמילה עצמה בדיון ההיסטורי.
אליזאדה הדגיש כי העבר צריך להישאר פתוח למחקר. לדבריו, יש לחקור את האירועים הטרגיים בקור רוח ובמקצועיות, כדי למנוע פשעים חדשים ולא להצית גל נוסף של שנאה.
האסירים נותרו סוגיה כואבת
המשתתפים נחלקו גם בנוגע לארמנים הכלואים באזרבייג׳ן, ובהם מנהיגים לשעבר של ארמני קרבאך.
הרוטיוניאן רואה בשחרורם צעד חשוב לסיום העימות. אליזאדה התנגד להכללת כולם תחת ההגדרה ״שבויי מלחמה״, ואמר שיש להביא בחשבון את האישומים בפשעים מסוימים.
בד בבד שאל עד כמה עצם כליאתם של יריבים לשעבר מסייעת לאנשים שאיבדו קרובים, בתים ורכוש. לדבריו, המשפט הבינלאומי וגישה רציונלית צריכים להיות בסיס היחסים בין העמים.
הרוטיוניאן הביע ביטחון כי הסכם שלום ייחתם בסופו של דבר, אך נמנע מלנבא מועד. הוא הדגיש כי ההיסטוריה הארוכה של שכנות נותנת לשני העמים בסיס לשיקום היחסים.
״המחר שלנו הוא שכנות טובה. אין אפשרות אחרת״, אמר פעיל זכויות האדם.
בתצלום: זרדוּשט אליזאדה, צילום ארכיון מתוך וסטי באקו; סימון המקור בתמונה: Minval.az.