במקטעים מסוימים לאורך חופי סומגאיט וצפון אבשרון נסוג הים הכספי ב־50–150 מטר מקו החוף הקודם. כך אמר ההידרולוג אמין ממדוב, שהזהיר מהשלכות כלכליות וסביבתיות של ירידת מפלס המים.
לפי דיווח וסטי באקו, בריאיון טלוויזיוני הסתמך המומחה על תצפיותיו ועל ניטור שנערך בשנים האחרונות. המרחקים שציין נוגעים למקטעי חוף מסוימים, ולא לכל רצועת החוף האזרבייג׳נית.
לדבריו, נסיגת הים כבר יוצרת קשיים מורגשים בחיי היום־יום. בסומגאיט, בשנת 2024, אצות ושרידים אורגניים אחרים שנחשפו הפכו למקור לריח רע, שהתושבים ייחסו בתחילה להזרמת ביוב.
לירידת המפלס יהיה מחיר כבד
אחד הסיכונים המרכזיים שממדוב מציין נוגע לספנות. אם מפלס המים ימשיך לרדת, ייתכן שנמל אלאט יידרש להרחיב את עבודות העמקת הקרקעית כדי לקלוט אוניות גדולות ומעבורות.
גם המערכות האקולוגיות החופיות נמצאות בסכנה. אזורי מים רדודים משמשים בית גידול לכמה מיני דגים, ושינוי התנאים בשפכי הנהרות עלול להקשות על נדידתם לצורכי רבייה.
לפיכך, התרחבות רצועת היבשה אינה מעידה על רווח כלכלי: היא עלולה לגרור הוצאות נוספות על תשתיות ופגיעה במשאבי החי במים.
מדוע המים נסוגים
ההידרולוג מצביע על שני גורמים: התגברות האידוי בעקבות ההתחממות וצמצום זרימת מי הנהרות אל הים. לדבריו, לוולגה, המקור העיקרי למי הנהרות הזורמים לים הכספי, חשיבות מיוחדת.
ממדוב סבור כי יש לתאם את השימוש במים בין מדינות הים הכספי ולהביא בחשבון את צורכי המערכות האקולוגיות בעת שאיבת מים לשימושים כלכליים. לאזרבייג׳ן חשובה גם ההתפתחות בנהר קורה: שימוש אינטנסיבי במים במעלה הנהר משפיע על הכמות המגיעה לים.
התפלה מחייבת חישוב
בהתייחסו לתוכניות להשתמש במי ים מותפלים ציין המומחה כי הביקוש הגובר מצד האוכלוסייה והמשק מחייב חיפוש אחר מקורות מים נוספים. עם זאת, יש להעריך את היקף השאיבה מהים הכספי תוך התחשבות במאזן המים שלו.
לדעת ממדוב, על הפרויקטים לשקלל יחד שיקולים סביבתיים, כלכליים ומשפטיים. קריאות לחיסכון לבדן אינן מספיקות: נדרשים מחקר של הגורמים לירידת המפלס וצעדים מתואמים של כל חמש המדינות לחופי הים הכספי.
בתמונה: חוף הים הכספי ואוניות באופק — צילום ארכיון להמחשה מאתר וסטי באקו, ולא תיעוד של מקטעי החוף הנזכרים בכתבה.