אחים במילים, מושא ללעג על המסך: הביקורת על הסדרות הטורקיות

בשעה שפוליטיקאים מדברים על ״אומה אחת, שתי מדינות״, בסדרות טורקיות השפה האזרבייג׳נית נעשית מושא ללעג, ודמויות אזרבייג׳ניות מוצגות כנוכלות, כמבקשות עזרה חסרות אונים וכמי שאחוזות אובססיה לכסף.

על כך הצביעה מגישת Musavat TV סווינדז׳ תלמנגיזי (Sevinc Telmanqızı), שמחתה על האופן שבו מוצגים אזרבייג׳נים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הטורקית.

לפי דיווח וסטי באקו, בדבריה ב־Musavat TV אמרה המגישה כי מאחורי סצנות קומיות ואמירות בודדות הצטברה בעיה שכבר אי אפשר לפטור כבדיחות תמימות. כאשר דימויים דומים חוזרים בהפקות פופולריות שונות, הם מעצבים אצל קהל הצופים הרחב תפיסה מושרשת של עם שלם.

אחת הדוגמאות המובהקות ביותר שהביאה הייתה הסדרה ״Yahşi Cazibe״. לדברי תלמנגיזי, גיבורת הסדרה האזרבייג׳נית הוצגה לאורכה כאישה כנה, הגונה ומסורה. עם זאת, דבריה לוו שוב ושוב בצחוק מוקלט.

בפרק הסיום, הזכירה המגישה, שונתה הדמות בחדות: הגיבורה הוצגה כנוכלת המוליכה שולל גברים ממדינות שונות. תלמנגיזי קשרה את התפנית לסכסוך בין השחקנית ליוצרי הסדרה, והדגישה כי מחלוקות בהפקה אינן מצדיקות יחס משפיל לדמות המייצגת לאום.

השפה כמטרה ללעג

ביקורת נפרדת הפנתה המגישה לתסריטאים המשתמשים בדיבור האזרבייג׳ני כאמצעי קומי מן המוכן. לדבריה, ההסבר ״השפה שלכם נשמעת חמודה״ אינו משיב לשאלה מדוע עצם דבריה של דמות אזרבייג׳נית צריכים לעורר צחוק.

בין הדוגמאות הזכירה את הסדרה ״שרבט חמוציות״, והפנתה את תשומת הלב לדמותו של אבידין, לצורת דיבורו ולחזרה על הביטוי ״איי בלאם״.

תלמנגיזי סבורה כי בסצנות כאלה הופכים מאפיינים מזוהים של השפה לקריקטורה. הצופה מוזמן לצחוק לא על מעשה של הדמות או על הסיטואציה, אלא על האופן שבו אזרבייג׳ני מדבר.

״מעולם לא אמרנו שכאשר אנו קוראים לכם אחים, אנחנו מתירים כל בדיחה על חשבוננו״, אמרה המגישה.

מחמדנות ועד תלות ב״אח הגדול״

בסדרה ״עמק הזאבים״, לדברי תלמנגיזי, נאמרות אמירות הקושרות אזרבייג׳נים לאהבה מופרזת לכסף. בסדרת ההמשך ״עמק הזאבים: המארב״ זיהתה דפוס משפיל אחר: הדמויות האזרבייג׳ניות מוצגות כחלשות וכתלויות בעזרתם של הגיבורים הטורקים.

ביקורת חריפה במיוחד עוררה סצנה שהמגישה מפרשת כטענה שלפיה עצם קיומה של אזרבייג׳ן באזור מובטח אך ורק בידי טורקיה.

בהצגה כזאת, לדעתה, יחסים בין בעלות ברית מוחלפים בהיררכיה: צד אחד מציל ומטיף, ואילו האחר נדרש להודות לו ולהכיר בחוסר האונים שלו עצמו.

תלמנגיזי מתחה ביקורת גם על הצגתה של מטפלת אזרבייג׳נית ב״אלף לילה ולילה״. להערכתה, הדמות מצומצמת לתפקיד של עובדת משק בית כנועה וחסרת זכויות. בסדרה ההיסטורית ״המאה המפוארת״ ראתה המגישה סצנה של פנייה מזלזלת לשאה איסמאעיל כמשפילה.

אחווה מחייבת כבוד

טענתה המרכזית של תלמנגיזי אינה נוגעת לעצם קיומן של דמויות שליליות. נוכלים, שקרנים ופושעים יכולים להשתייך לכל לאום. הבעיה נוצרת כאשר המוצא הלאומי נעשה לסימן קבוע של שחיתות מוסרית, נחשלות או נחיתות קומית.

מגישת Musavat TV רואה בחזרה על עלילות כאלה סימן ליחס מוטה כלפי אזרבייג׳ן מצד חלק מיוצרי הסדרות הטורקיות. לדעתה, ההסתמכות על הז׳אנר, על ההומור ועל הבדיון האמנותי אינה מסירה את האחריות לדימויים המשודרים לקהל של מיליונים רבים.

עם זאת, היא הדגישה כי אינה מוותרת על רעיון הקרבה בין שתי המדינות. דווקא הקרבה הזאת, סבורה תלמנגיזי, הופכת סצנות כאלה למכאיבות במיוחד.

״אח אינו משפיל אח, ואינו הופך אותו למושא ללעג בסרטיו ובסדרותיו״, הדגישה.

לדברי המגישה, הקהל האזרבייג׳ני דורש כבוד בסיסי לשפתו, להיסטוריה שלו ולכבודו האנושי. הנוסחה ״אומה אחת, שתי מדינות״ צריכה לבוא לידי ביטוי גם ביחס לבני אדם על המסך.

מקור: וסטי באקו — הכתבה המקורית