מחירי תפוחי האדמה באזרבייג׳ן עלולים לעלות בחורף בשל הצמצום העונתי בהיצע, הוצאות האחסון והעלייה בעלויות הייצור. עם זאת, אין לייחס את סכנת ההתייקרות לגידול ביצוא בלבד, סבור הכלכלן אסיף איברהימוב.
לפי דיווח וסטי באקו, המסתמך על Demokrat.az, איברהימוב ציין כי בינואר–ספטמבר 2026 הסתכמו הכנסות אזרבייג׳ן מיצוא תפוחי אדמה בכ־30 מיליון דולר.
להערכתו, זהו נתון חיובי לחקלאות וליצוא שאינו נפט, אך יש לבחון באופן כולל את השפעת המכירות לחו״ל על השוק המקומי.
״אין זה נכון לטעון שגידול ביצוא יוביל אוטומטית למחסור במדינה. יש להביא בחשבון את היקף הייצור, הצריכה המקומית, אפשרויות היבוא והמלאים העונתיים״, אמר איברהימוב.
בקיץ ובסתיו הגעת היבול המקומי מגדילה את ההיצע. בחורף תלוי המצב יותר בכמות התוצרת שנשמרה ובאיכותה, וכן ביכולות של תשתיות האחסון.
כאשר קונים בחו״ל מציעים מחירים טובים יותר, חקלאים מבקשים מטבע הדברים למכור תפוחי אדמה ליצוא. ואולם, הזהיר הכלכלן, הגדלת המשלוחים בלי להתחשב בצרכים המקומיים עלולה לצמצם את ההיצע במדינה ולהעלות מחירים. הסיכון בולט במיוחד כשהיבולים נמוכים והמלאים מוגבלים.
איברהימוב הגדיר את המחסור במתקני אחסון מודרניים כאחת הבעיות המרכזיות. כאשר חקלאי נאלץ למכור את היבול מיד לאחר האסיף, היצע התוצרת המקומית מצטמצם בחודשים שלאחר מכן והתלות ביבוא גוברת. הדבר מפעיל לחץ נוסף על המחירים.
על עלות גידול תפוחי האדמה משפיעות גם ההוצאות על דשנים, זרעים, דלק, השקיה, שכר עבודה, אריזה והובלה.
״אי אפשר לשלול לחלוטין את הסיכון לעליית מחירים בתקופת הסתיו והחורף. אך כיוונם ייקבע על ידי הייצור המקומי, המלאים, רציפות היבוא והוצאות הלוגיסטיקה״, אמר.
לדעת איברהימוב, הרחבת אפשרויות היצוא צריכה להיות מלווה בהגדלת הייצור והיבולים, בהקמת מחסנים מודרניים ובהפחתת עלויות הובלת התוצרת מהיצרן לצרכן.
היצוא עשוי להגדיל את הכנסות החקלאים ואת תקבולי מטבע החוץ, הדגיש, אך יתרונות אלה אינם צריכים להגביל את נגישות הציבור למזון במחירים סבירים.
בתמונה: דוכן ירקות בשוק. צילום ארכיון להמחשה.