היעדרותו של אילהם אלייב מפסגת ארגון המדינות הטורקיות באנקרה הייתה מסר פוליטי לטורקיה. עם זאת, המחלוקות נותרות לפי שעה במישור התקשורתי והפוליטי ואינן פוגעות בשיתוף הפעולה הכלכלי, הצבאי והביטחוני־טכנולוגי, כך סבור הפרשן הפוליטי האזרבייג׳ני פרהאד ממדוב.
לפי דיווח וסטי באקו, ממדוב אמר את הדברים בשיחה בערוץ ״חדשות הקווקז״. לדבריו, המצב הנוכחי חייב את קהילת המומחים בטורקיה לבחון מחדש את היחסים עם אזרבייג׳ן, שרבים בטורקיה התרגלו לראות בהם דבר מובן מאליו.
ממדוב סבור כי ההשערות בדבר פרישה אפשרית של באקו מארגון המדינות הטורקיות או אובדן עניינה בארגון מוגזמות. אזרבייג׳ן יוצגה בפסגה בידי שר החוץ, ויוזמותיה ומעורבותה במוסדות הארגון מעידות, להערכתו, על חשיבותו למדיניות החוץ שלה.
ברית מחייבת לכבד את עצמאות השותפה
הפרשן מנה כמה סוגיות רגישות ביחסי באקו ואנקרה, ובהן פתיחת הגבול בין ארמניה לטורקיה, שיתוף הפעולה של אזרבייג׳ן עם ישראל וניסיונות להתערב בסדר היום הפוליטי הפנימי שלה.
להערכתו, יחסי ברית מאפשרים לצדדים לדון במחלוקות בענייני מדיניות חוץ. ואולם, העברת הטענות למישור הפוליטי הפנימי של אזרבייג׳ן חורגת מן הגבולות המקובלים.
ממדוב הדגיש כי המגעים בין הנהגות שתי המדינות נמשכים: הנשיאים משוחחים, שרי החוץ נפגשים והערוצים הדיפלומטיים פועלים. המשימה המוטלת כעת על הדיפלומטים, לדבריו, היא לתחום את המחלוקות ולמנוע את התרחבותן.
ממדוב התייחס במיוחד לקבוצות בטורקיה שאת פעילותן הוא מגדיר אנטי־אזרבייג׳נית. לדבריו, חלק מחוגים אלה משתמשים בקשרי באקו עם ישראל כדי להפעיל לחץ על אזרבייג׳ן, ואילו אחרים פועלים מתוך תפיסה שלפיה לטורקיה מעמד בכיר ביחסיה עם המדינות הטורקיות.
״המטרה העיקרית כעת היא לבודד את השפעתן של הקבוצות האנטי־אזרבייג׳ניות בטורקיה על תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לאזרבייג׳ן״, אמר ממדוב.
המסרים הדיפלומטיים מצטברים
לדברי הפרשן, הדיפלומטיה האזרבייג׳נית מביאה בחשבון צעדים מסוימים של שותפותיה גם כאשר אינה מגיבה עליהם מיד. לרמת הייצוג באירועים רשמיים, למענה לפניות ולהקפדה על עקרון ההדדיות עשויה להיות משמעות.
כדוגמה ציין ממדוב את השינוי ברמת הייצוג של אזרבייג׳ן באירוע לציון יום הרפובליקה של טורקיה. הוא קשר זאת לזהותו של מי שייצג קודם לכן את הממשלה הטורקית בחג הלאומי של אזרבייג׳ן.
הפרשן רואה בצעדים מסוג זה אמצעי להבעת מורת רוח ולהבאת הצד האחר לתיקון גישתו. לדעתו, המשבר הנוכחי צריך להוביל להבנה ברורה יותר של המחויבויות ההדדיות ושל הסוגיות הרגישות לכל אחד מהצדדים.
בה בעת הזהיר ממדוב מפני הערכת חסר של איתנות הקשרים בין המדינות. הוא הזכיר את צינור הגז TANAP, את השקעות חברת SOCAR, את מיזמי התחבורה ואת השתתפותן של חברות טורקיות בעבודות השיקום באזרבייג׳ן.
מאחורי תחומים אלה, הדגיש, עומדות שנים של עבודה משותפת, השקעות גדולות ומנגנוני שיתוף פעולה פעילים. לכן המתיחות הפוליטית טרם הביאה לבחינה מחדש של המיזמים המעשיים.
מרכז אסיה אינה מתחרה בארגון המדינות הטורקיות
ממדוב דחה גם את הטענה שלפיה התקרבות אזרבייג׳ן למסגרת שיתוף הפעולה של מדינות מרכז אסיה מחלישה את ארגון המדינות הטורקיות.
הוא ציין כי למדינות מרכז אסיה סדר יום אזורי משלהן, הכולל שיתוף פעולה עם טג׳יקיסטן. מסגרת זו, להערכתו, נותנת מענה למשימות החורגות משיתוף הפעולה בין המדינות הטורקיות.
אזרבייג׳ן, סבור הפרשן, יכולה להשתתף בשתי המסגרות ולשמור על תפקידה החשוב בקשרי התחבורה בין טורקיה למרכז אסיה.
ממדוב הגדיר את יכולתם של הצדדים להקשיב זה לזה ולכונן ערוצי שיתוף פעולה יציבים כתנאי המרכזי ליישוב המחלוקות הנוכחיות. עומק יחסי הברית, להערכתו, מספק לכך בסיס איתן.
בתמונה: הפרשן הפוליטי פרהאד ממדוב. צילום ארכיון.