כמה בנקים בעלי חשיבות מערכתית באזרבייג’ן החלו לפנות לרשויות האכיפה נגד יזמים שלא פרעו הלוואות, ולמעשה משתמשים במנגנוני האכיפה כגובי חובות, טוען המשפטן אכרם חסנוב.
לפי Vesti Baku, חסנוב מתח ביקורת חריפה על התופעה בפרסום בפייסבוק. לדבריו, בעבר השתמשו בשיטות כאלה בנקים קטנים ובינוניים מסוימים, בעוד שהגדולים העדיפו לפתור סכסוכי חוב בבית המשפט.
הוא קושר את השינוי להחמרה אפשרית במצב הבנקים עצמם. לדבריו, פניות להעמדה לדין לפי סעיף 195 לחוק העונשין נשענות על שתי טענות: מסירת מידע כוזב ביודעין על המצב הפיננסי בעת קבלת האשראי או שימוש בכסף שלא למטרתו.
אבל טענות כאלה, הוא מדגיש, מעוררות שאלות גם כלפי המלווה: מדוע הבנק לא בדק את המידע, איך פיקח על השימוש בכסף והאם היה תיאום עם הלווה.
לשיטתו, בנקים גדולים אינם חוששים משאלות אלו בזכות כוחם המינהלי. המוניטין נותר בלם אפשרי, אך חלקם מוכנים לדבריו להקריב גם אותו.
הוא הביא דוגמה לתלונה של בנק גדול שבה עיין, בלי לנקוב בשם הבנק או גוף האכיפה. לטענתו, הבנק האשים יזם במסירת מידע לא אמין בהסתמך על תוכנית עסקית, שרק בהמשך התברר שלא התממשה. גוף האכיפה, לדבריו, החל בבדיקה.
״ממתי תוכנית עסקית נחשבת מידע על מצבו הפיננסי של הלווה? תוכנית עסקית עוסקת בעתיד. איך יזם יכול למסור ביודעין מידע כוזב על העתיד?״ שאל.
הוא שאל גם מדוע הבנק לא ניתח כראוי את המיזם, והאם בנקים עצמם עומדים תמיד ביעדי תוכניותיהם העסקיות.
לדעתו, העברת סכסוכים כאלה למישור הפלילי עשויה להעיד על העמקת בעיות גם אצל הבנקים הגדולים. ״נראה שמצב הבנקים הגדולים שלנו כה גרוע, שכבר לא אכפת להם אפילו מהתדמית שלהם״, סיכם. אלה טענותיו של חסנוב, ללא זיהוי הבנק הנוגע בדבר.
מקור: Vesti Baku