וסטי באקו
המילי מג’ליס אישר בקריאה ראשונה הצעת חוק המאפשרת להגדיר קרקע למנהרות, לקווים ולמתקנים של המטרו, הרכבת והחשמלית כקרקע הנדרשת לצורכי ציבור. באותה ישיבה הועלתה הצעה נפרדת לקבוע כללים אחידים ופומביים לחישוב הפיצויים לבעלים.
לפי וסטי באקו, התיקונים מוצעים לקוד האזרחי ולחוק “הפקעת קרקעות לצורכי המדינה”. הם טרם אושרו סופית: המסמך עבר רק קריאה ראשונה.
אילו שטחים נכללים בהצעה
מוצע לכלול בהגדרת צורכי המדינה קרקעות הדרושות לבנייה, לשיקום ולהרחבה של מנהרות, לרבות מנהרות מטרו, וכן קווי רכבת, מטרו וחשמלית, תחנות ומתחמי תחזוקה וחניה לרכבות.
היוזמה קשורה לתוכנית הממשלתית לפיתוח תשתיות התחבורה בבאקו ובסביבתה לשנים 2025–2030. בדברי ההסבר נאמר שהשינויים נועדו להאיץ פרויקטים גדולים ולהפוך את הליך ההפקעה למוגדר ושקוף יותר.
כיצד מוצע לחשב את הפיצוי
יו”ר ועדת זכויות האדם בפרלמנט, זאהיד אורוג’, הציע לקבוע קריטריונים נגישים לציבור לחישוב הפיצוי על בתים ומקרקעין אחרים המיועדים להריסה. זו הצעה נפרדת, ולא הוראה שכבר אושרה.
לדבריו, על קבינט השרים לקבוע סולם הערכה, כללים ליישום מחירי שוק, מקדמים אזוריים ומנגנון לעדכון התשלומים בהתאם לאינפלציה ולעלויות הבנייה.
מוצע גם לעגן בכללים את שטח הדיור החלופי ומספר חדריו, את איכות הדירה החדשה, את מועד מסירתה ואת האחריות לעיכובים. במחלוקות הציע אורוג’ מדידות עצמאיות, תיעוד בצילום, רישום אלקטרוני, גישור חובה ודיון משפטי מזורז.
בנפרד מוצע להבחין בין תוספות בנייה בלתי חוקיות שהוקמו לאחר ההודעה על ההריסה, לבין בתים שמשפחות מתגוררות בהם עשרות שנים אך רישומם לא הושלם מסיבות טכניות.
כך, סוגיית הפקעת השטחים לפרויקטים תחבורתיים כבר הגיעה לקריאה ראשונה, ואילו שיטת פיצוי אחידה נותרת בשלב של יוזמה פרלמנטרית.