הברית בין אזרבייג׳ן לטורקיה אינה משמעה חפיפה מלאה בין האינטרסים שלהן. ניסיונות לדרוש מבאקו לאמץ את מדיניותה של טורקיה כלפי ישראל עלולים להחליש את בעלת בריתה של אנקרה.
כך סבור הפרשן צ׳ינגיז ממדוב, העורך הראשי של Vatan Online.
לפי דיווח וסטי באקו, בריאיון בערוץ היוטיוב ״גאופוליטיקה עם ברוויננקו״ אמר ממדוב, לשעבר מנהל משרד התקשורת של נשיא אזרבייג׳ן ומנהל תוכניות הסביבה של תוכנית הפיתוח של האו״ם באזרבייג׳ן, כי המחלוקות האחרונות בין שתי המדינות מבטאות הבדלים באינטרסים המדינתיים שלהן.
להערכתו, יהיה זה שגוי לצמצם את שאירע להתבטאויות רגשיות של פוליטיקאים מסוימים בלבד. מאחורי הנוסחה ״אומה אחת, שתי מדינות״ עומדות שתי מדינות עצמאיות, שלכל אחת מהן יעדים משלה במדיניות החוץ.
״מתברר שאחווה אינה מספיקה. צריך שגם האינטרסים יתלכדו״, אמר ממדוב.
עם זאת, לדעתו, האינטרסים האסטרטגיים של באקו ואנקרה קרובים במידה המאפשרת לצפות להמשך שותפותן ההדוקה לפחות בשני העשורים הקרובים. הוא מתייחס לביטחון האזורי, לנתיבי התחבורה ולשיתוף הפעולה במסגרת ארגון המדינות הטורקיות.
הפרשן הגדיר את שיחת הטלפון בין אילהם אלייב לרג׳פ טאיפ ארדואן צעד חשוב להפחתת המתיחות. השאלה מי יזם את השיחה משנית בעיניו. החשוב הוא נכונותם של המנהיגים ליישב את חילוקי הדעות ולהמשיך בשיתוף הפעולה.
מדוע באקו שומרת על היחסים עם ישראל
ממדוב רואה בהבדלים בגישה לישראל את אחד ממקורות המתיחות. להערכתו, על הנהגת טורקיה משפיעה הזירה הפוליטית הפנימית, ובכלל זה הציבור הדתי בקרב מצביעי מפלגת השלטון. ואולם, אזרבייג׳ן מעצבת את יחסיה עם ישראל בהתאם לצורכי הביטחון והתמיכה הבינלאומית שלה עצמה.
הפרשן סבור כי הקשרים עם ישראל ועם חוגים פרו־ישראליים במערב סייעו לבאקו לחזק את מעמדה. לפי היגיון זה, ויתור על היחסים האלה בלחץ בעלת ברית היה מחליש את אזרבייג׳ן, ובכך פוגע גם באינטרסים של טורקיה.
ממדוב מתח ביקורת גם על חילופי הטענות הפומביים בשאלה מי סייע לצד האחר, מתי ובאיזה סכום. ״מחירון״ כזה של סיוע הורס את האמון, לדעתו. על בעלות הברית להסביר זו לזו את יכולותיהן ואת הקווים האדומים שלהן, ולהימנע מהאשמות הדדיות.
TRIPP אינו תחליף להסכם שלום
ממדוב התייחס בנפרד לסיכויי מיזם התחבורה TRIPP ולהסדרה בין ארמניה לאזרבייג׳ן. לדעתו, פתיחת הנתיב וחתימת הסכם שלום קשורות זו לזו מבחינה פוליטית, אך אינן אותו תהליך.
עצם היעדרו של הסכם שלום אינו שולל פיתוח של קשרי תחבורה, ציין הפרשן. עם זאת, הפעלת הנתיב אינה מסירה את הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
אחת הסוגיות הללו, לדעתו, היא השילוב המעשי בין מעבר ללא הפרעה לבין שמירת סמכות השיפוט וסמכויות המכס של ארמניה. להערכת ממדוב, הוראות אלה מחייבות הסכמות ברורות בשאלה כיצד בדיוק יפעל הנתיב.
הוא העלה אפשרות שההאטה בתהליך נובעת מתנאים שטרם הוסדרו בין באקו לירוואן בהשתתפות וושינגטון. עם זאת, ממדוב הדגיש כי אינו משתתף במשא ומתן, וכי מסקנותיו מבוססות על המידע הזמין.
הפרשן רואה בדרישתה של באקו לשינוי החוקה הארמנית סוגיה של ערבויות ארוכות טווח לשלום. לדעתו, הצגת הדרישה לציבור הארמני כלחץ חיצוני בלבד מקשה על מציאת פתרון.
מקור: וסטי באקו — הכתבה המקורית