חמאה מבלארוס, הנרכשת במחיר זהה, נמכרת בחנויות בגאורגיה במחיר הנמוך ב-50% ואף יותר מאשר באזרבייג’ן, טוען הכלכלן אסיף איברהימוב. הוא קושר את הפער בין היתר למכסים ולתחרות מוגבלת.
לפי Vesti Baku, בהסתמך על Globalinfo.az, בתשעת החודשים הראשונים של 2026 ייבאה אזרבייג’ן חמאה ב-113 מיליון דולר ושמנים צמחיים ב-223 מיליון דולר. הגדלת היבוא מלווה בהמשך עליית המחירים בשוק המקומי.
לדברי איברהימוב, התלות במזון מיובא וההתייקרות הן תוצאה של בעיות כלכליות שהצטברו במשך שנים.
״בינואר-ספטמבר 2026 התייקרו המזון, המשקאות האלכוהוליים ומוצרי הטבק ב-6.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אני רואה את ניהול החקלאות והכלכלה כחסר תוצאות. במשך שנים נדרשים שינויים יסודיים להגדלת הייצור המקומי, לפתרון בעיות החקלאים, לפיתוח העיבוד ולהפחתת התלות ביבוא״, אמר.
״המכס מעלה את המחיר כבר בכניסה״
לשיטתו, לא די להקצות קרקע לחקלאי: נחוצים מימון, ציוד, השקיה, זרעים איכותיים ויכולת לעבד ולשווק את התוצרת.
״היצרן צריך להיות מסוגל להתחרות ביבוא. המכסים המופרזים הם בעיה נפרדת. ועדת המכס הממלכתית מעלה בפעולה אחת את מחיר המוצר כבר בכניסה. כתוצאה מכך, חמאה שנקנית בבלארוס במחיר זהה נמכרת בגאורגיה בזול ב-50% ואף יותר מאשר באזרבייג’ן״, טען.
לדעתו, אם הייצור המקומי אינו מספק את צורכי המדינה והאוכלוסייה משלמת יותר ויותר, נדרשת בחינה רצינית של תוצאות המדיניות הכלכלית.
הצרכן משלם על הבעיות
איברהימוב ציין קשרים חלשים בין החקלאות לתעשייה, עיבוד לא מספק, עלויות ייצור גבוהות ותחרות מוגבלת כמקורות לתלות ביבוא. הנטל הסופי נופל על הצרכן.
הוא קרא לשנות את הגישה לחקלאות ולמדיניות הכלכלית, ולדרוש מהמדינה הסברים לכשלי הייצור המקומי, למכשולים בפני החקלאים ולצעדים המעשיים לבלימת המחירים.
״יעילות הניהול הכלכלי צריכה להימדד בתוצאות, ולא בהיקף הכסף שהוקצה או במספר ההבטחות״, הדגיש.
מקור: Vesti Baku