היעדר משלחת אזרבייג’נית מ-COP17 בירוואן אינו מעיד בהכרח על משבר בשלום. המגעים הרשמיים נמשכים, אך הדיאלוג הציבורי פגיע יותר: ויכוחים היסטוריים והאשמות שוב מערערים אמון.
כך עלה בדיון ב-Pressclubs TV בין המומחה האזרבייג’ני רוסתם איסמאילוב לפרשן הארמני סמוול מליקסטיאן על היעדרות הדדית מכנסים, המכשולים להסכם ויכולת שיתוף הפעולה בלעדיו, לפי Vesti Baku.
מליקסטיאן הציע שהחלטת באקו קשורה להיעדרות ארמניה מ-COP29 ב-2024. ״עין תחת עין, שן תחת שן, או COP תמורת COP״, תיאר. עם זאת, קרא שלא לשפוט את הנורמליזציה דרך אירוע אחד.
לדבריו, סגני ראשי הממשלות והגופים המקצועיים מנהלים עבודה שוטפת, לרבות דיונים בחיבורי חשמל דרך ארמניה לנחצ’יבאן. ״אינני רואה משבר רציני ביחסים ברמה הרשמית״, אמר.
גם איסמאילוב לא ראה בשתי ההיעדרויות הוכחה למגמה כוללת. לפני COP29 ציפו באזרבייג’ן להגעת נציגים מארמניה, ואפילו לשר החוץ, אך הציפייה לא התממשה. הפורומים היו יכולים ליצור מרחב מפגש נוסף, אבל ערוצים אחרים קיימים, ובהם פגישת שרי החוץ בספטמבר בניו יורק ושיחות טכניות.
מדאיג יותר הפער בין המגעים הרשמיים להלך הרוח הציבורי. מליקסטיאן ציין את חידוש הוויכוחים ההיסטוריים, בין היתר סביב אלבניה הקווקזית, לצד התקדמות מעשית.
איסמאילוב אמר שהמשתתפים בדיאלוג האזרחי נפגעו מהסלמת הוויכוחים בספטמבר, שלדבריו ״מרעילים את תהליך השלום״. הוא הצטער על ההשהיה הזמנית של שיתוף הפעולה ביוזמת ״גשר השלום״. הובהר שמדובר בהפסקה זמנית ולא בהודעה על סיום הפעילות.
״תמיד צריך מרחב לדיאלוג״, הדגיש. מליקסטיאן סבר שהציפיות מיוזמות אזרחיות היו גבוהות מדי: קבוצה קטנה אינה יכולה לפתור במהירות בעיות של עשרות שנים, והקשיים צריכים להוביל למטרות מציאותיות.
איסמאילוב הגדיר את דרישת באקו לשנות את ההפניה החוקתית להכרזת העצמאות של ארמניה כמכשול העיקרי לחתימה. אזרבייג’ן רואה בסעיפים על קרבאך תביעות טריטוריאליות. ״אין לצפות לחתימת הסכם שלום לפני שינוי ההפניה החוקתית המסוימת הזאת להכרזה״, אמר.
מליקסטיאן מזהה סכנת מבוי סתום: לבאקו קשה לסגת מהדרישה, אך הממשלה הארמנית אינה יכולה לשנות חוקה בהחלטה אחת. נדרשת תמיכה פרלמנטרית, והאופוזיציה משתמשת בנושא במאבק הפוליטי. הוא בכל זאת מצפה להמשך התקדמות בתחבורה ובמסחר.
שניהם סבורים שניתן לשתף פעולה לפני החתימה. איסמאילוב קרא למסחר, ביקורים, פורומים ופסטיבלים, כדי שהאזרח ירגיש תוצאות בחייו. ״דבר אחד הוא לחתום על מסמך שאדם אפילו אינו זוכר או מכיר את סעיפיו; דבר אחר הוא ליישם את תהליך השלום למעשה״, אמר.
מליקסטיאן הוסיף שהיעדר הסכם אינו צריך לחסום מסחר ופתיחת נתיבים. שיתוף פעולה מעשי יכול לבנות אמון ולהקל על פתרון פוליטי. התרחיש הרצוי הוא ששתי החברות יראו שהן מסוגלות לחיות זו לצד זו ולהפיק תועלת עוד לפני השלמת ההסדרה.
מקור: Vesti Baku