קשה יותר למצוא מקרל בשווקים ובחנויות באזרבייג׳ן. בנקודות מכירה מסוימות הוא מוצע במחיר של 30 מאנאט לקילוגרם.
המוכרים מסבירים את צמצום המבחר בביקוש החלש: הקונים מוותרים על הדג בשל מחירו הגבוה, ולסוחרים כבר לא משתלם להביאו.
לפי דיווח וסטי באקו, המקרל מגיע לאזרבייג׳ן בעיקר כשהוא קפוא.
לכן מחירו תלוי לא רק במחיר הרכישה, אלא גם בהוצאות ההובלה ובשמירה על הטמפרטורה הנדרשת במהלך המשלוח והאחסון.
הכלכלן חאליד כרימלי מייחס את ההתייקרות לשילוב של כמה גורמים: הגבלות על הדיג ועלייה בהוצאות האנרגיה וההובלה.
לדבריו, עימותים צבאיים מסבכים את הלוגיסטיקה, ומשאבי אנרגיה יקרים מעלים את עלות המשלוח. הדבר משמעותי במיוחד במוצרים קפואים, שכן יש לשמור על שרשרת הקירור לאורך כל הדרך עד לקונה.
״מצד אחד, הגבלות הדיג מצמצמות את ההיצע. מצד אחר, הוצאות יבוא התוצרת הזמינה למדינה גדלות״, הסביר הכלכלן.
כרימלי ציין כגורם נוסף את תשלומי המכס, שגם הם נכללים במחיר הסופי של הדגים המיובאים.
כך נוצר מעגל סגור: המקרל מתייקר, הביקוש יורד, וחלק מהמוכרים מצמצמים את הרכישות או מפסיקים למכור אותו לחלוטין.
בשוק הבינלאומי קשורות ההגבלות לצורך בשיקום אוכלוסיות הדגים. לשנת 2027 ממליצה המועצה הבינלאומית לחקר הים, ICES, להגביל את דיג המקרל בצפון־מזרח האוקיינוס האטלנטי לכמות שאינה עולה על 352,938 טונות. זהו נתון גבוה מההמלצה לשנת 2026, שעמדה על 174,357 טונות.
עם זאת, הגדלת כמות הדיג המומלצת אינה קובעת כשלעצמה את המחיר בחנויות באזרבייג׳ן: תנאי הרכישה, ההובלה, האחסון והוצאות היבואנים ממשיכים להשפיע עליו.