וסטי באקו
ההגנה על החינוך החילוני באזרבייג׳ן מחייבת התמודדות עם האסלאם הפוליטי, אך הגבלות לבדן אינן מספיקות.
נדרשים בתי ספר איכותיים, עבודה עם משפחות ותמיכה חברתית, סבורים משתתפי התוכנית ״אפוסטרוף״, הפרשן הפוליטי באבק בחטוור והפעילה למען זכויות נשים טורקאן אורמולו.
לפי וסטי באקו, הפעילים האזרבייג׳נים מאיראן דנו במחלוקת על תלבושת בתי הספר, בתגובת חוגים מסוימים בטורקיה ובסיכונים שבשימוש בדת להפעלת לחץ על באקו.
בחטוור סבור שהמחלוקת חרגה זה מכבר משאלת הלבוש. להערכתו, חלק ממשתתפי הדיון משתמשים בחיג׳אב ככלי פוליטי, וקושרים את כללי בתי הספר למדיניות החוץ של אזרבייג׳ן, לרבות יחסיה עם ישראל.
הוא הציע להבחין בין כיסוי ראש מסורתי, אמונה דתית אישית ופעילות פוליטית מאורגנת תחת סיסמאות דתיות.
בחטוור הגדיר כמסוכן במיוחד את הניסיון לשפוט את מוסריותה של אישה לפי השאלה אם ראשה מכוסה. לדבריו, היגיון כזה הופך את הלבוש לעילה לגינוי נשים ולהצדקת אלימות.
בהתייחסו לתגובה מטורקיה, הציב הפרשן את הברית הלאומית מול הסולידריות הדתית.
״הגישה העולה כיום מחלק מן החברה הטורקית היא ‘שתי מדינות, אומה אסלאמית אחת’, ולא ‘שתי מדינות, אומה אחת’״, אמר בחטוור.
לדעתו, באקו מבקשת לשרטט גבול: הקרבה לטורקיה אינה מעידה על נכונות להשתתף במיזמי האסלאם הפוליטי או להכפיף את מדיניותה שלה למאבק על הנהגה דתית.
עם זאת, הוא הדגיש כי דבריו נוגעים לחוגים מסוימים. בטורקיה עצמה, ציין בחטוור, קיימות הערכות שונות של המתרחש באזרבייג׳ן.
טורקאן אורמולו הסכימה שיש להגן על המדינה החילונית, אך הזהירה מפני צמצום הבעיה כולה להתערבות זרה בלבד.
לדבריה, החברה האזרבייג׳נית נותרה שמרנית, ומסורת כיסוי הראש קדמה בהרבה למחלוקות הפוליטיות הנוכחיות. לכן אין זה נכון לקשור אוטומטית כל אישה העוטה מטפחת לגורמים חיצוניים.
הפעילה סיפרה כי חויבה בעצמה לעטות חיג׳אב באיראן מגיל שש. היא תיארה זאת כחוויה קשה, וציינה שהכפייה הייתה אחת הסיבות העיקריות לעזיבתה את המדינה.
אולם להערכתה, צילומים של ילדות בוכות בשערי בתי הספר עלולים להביא לתוצאה הפוכה: לאפשר לקבוצות רדיקליות להציג את עצמן כמגינות על הנפגעות ולזכות בתמיכה נוספת.
״אינני תומכת בגישה רכה. אני תומכת בגישה נכונה, מעמיקה ויעילה לטווח ארוך״, הדגישה אורמולו.
היא הציעה להתמקד בעבודת הפסיכולוגים בבתי הספר, בקשר עם ההורים ובתמיכה בילדים ממשפחות פגיעות. להערכתה, העוני מקל על גיוס אנשים למסגרות דתיות רדיקליות.
בחטוור הכיר אף הוא בצורך בפתרון שיאפשר להתמודד עם ניצולה הפוליטי של הדת, ובה בעת למנוע עוול כלפי משפחות שבעבורן כיסוי הראש הוא חלק מאמונתן האישית.
שני המשתתפים קשרו בין יציבות המודל החילוני לרפורמות רחבות יותר.
לדברי בחטוור, אם המדינה מגלה רגישות כה רבה לשאלות של חינוך ילדים, יש להקדיש תשומת לב דומה לאיכות החינוך, לבריאות, לסיוע למשפחות ולצמצום הפער בין עשירים לעניים.
אורמולו הדגישה כי בעבור אזרבייג׳נים באיראן, אזרבייג׳ן החילונית נותרה מקור לתקווה.
משום כך, לדבריה, חשוב לגבש מדיניות ארוכת טווח שתגן על המדינה מפני רדיקליות דתית ותשמור על אמון הציבור.
מקור: וסטי באקו — הכתבה המקורית.